פטנט הוא בעצם קנין רוחני, ולכן ניתן להגיש בקשת רישום לפטנט בכל תחום ובכל נושא, הן בנושאי הייטק וטכנולוגיה והן בנושאי לואו-טק. הן במוצרי צריכה והיגיינה והן במוצרי תקשורת ומדיה. מומלץ מאוד להיעזר באנשי מקצוע הנוגעים לתחום הפטנט המוגש, הכוונה לאנשי מדע ואקדמיה, מהנדסים וכדומה המתמחים בתחום זה. גם לגבי אמצאה בתחום הביטחון והנשק ניתן להגיש בקשת רישום, אך אם מדובר ברישום מחוץ לישראל הדבר כרוך באישור מיוחד ממשרד הביטחון.

לפני שניגשים להליך של רישום פטנט יש לשקול עלות מול תועלת, שכן לא תמיד הרווח מצדיק את המאמץ. אם לדוגמה נשקיע הון תועפות לרישום ועריכת פטנט, ולבסוף ייכנס לשוק מתחרה שבעזרת כמה טריקים משפטיים יצליח לחקות את הפטנט אזי כל ההשקעה יורדת לטמיון. כמו כן, צריך לבדוק בכל מקרה לגופו, האם לרשמו כפטנט רק בארץ או גם במקומות נוספים בעולם, האם העלויות הרבות הכרוכות ברישום בחו"ל מצדיקות את המאמץ. לפעמים גורם הזמן הוא קריטי, העיתוי של הרישום יכול לחרוץ גורלות של השקעות עתק – אם ילכו לטמיון או להיפך יגרפו את ההון המיוחל. כמו כן, כאשר מדובר ברישום פטנט בחו"ל, שאלת שיתוף הפעולה והקשר ההדדי בין עורכי הפטנטים בארץ לבין עורכי הפטנט במדינת היעד היא קריטית מאוד, בעיקר לגבי ממד הזמן.

תחום רישום הפטנטים הוא 'קרוב משפחה' של תחומי סימני המסחר, עיצובים, זכויות יוצרים ועוד. למרות שהרישום פתוח לכל אזרח ישראלי לרוב הוא מתבצע על ידי תאגידים, חברות הזנק (סטארט-אפים) ויזמים. פטנט יכול להיות רשום על מספר בלתי מוגבל של שותפים. ישנם רבים הממציאים פטנט אך מסיבות שונות אינם מעוניינים להשקיע בפועל במוצר, אותם ממציאים מוכרים את הפטנט ליזמים המביעים התעניינות בפטנט כדי לגרוף את הרווחים, במקרה זה הרווח של בעל הפטנט הוא התמורה שיקבל אודות הזכות להשתמש בפטנט לצורך מסחרי. במקרים אלו, יש לבדוק היטב את הפוטנציאל של הפטנט ורמת ההתעניינות המשוערת.

1. שלב ראשון הוא בדיקת הרעיון על כל ההיבטים והצדדים, בודקים אם ישנם נקודות תורפה או פרצות שיאפשרו לגורמים מתחרים להעתיק את הפטנט עם שינויים קלים מבלי להסתבך משפטית.
2. יש לבדוק האם קיים כבר פטנט רשום דומה לפטנט שלנו – בישראל או במדינה בה אנו מעוניינים להגיש את הפטנט. את הבדיקה מבצעים בעזרת עורכי פטנטים מנוסים, שהם בדרך כלל עורכי דין או בעזרת מידענים.
3. בודקים האם הרעיון הוא בר ביצוע, מבחינה מסחרית ומבחינה רגולטורית, כלומר שאין חוק העלול להגביל או לאסור את שיווק המוצר.
4. צריך לבנות אפיון מוצר באופן מקצועי – מומלץ באמצעות בעלי מקצוע. מומלץ להגיש שרטוטים והדמיות תלת ממד. וככל שנרבה בכך, והדברים יהיו ברורים וחדים, כך ההליך יהיה מהיר יותר ויעיל יותר.
5. בתוך התהליך עצמו צריך להיות עם יד על הדופק, לתת מענה לכל השאלות ולהתנהל בחוכמה ובזריזות מול דרישות הרשם, הוא זה שבסופו של דבר יקבל או ידחה את רישום הפטנט.

תוקף הבעלות על הפטנט הוא עשרים שנה מיום הגשת הבקשה לרישום, שימו לב: מיום ההגשה ולא מיום הרישום בפועל. אולם הפטנט לא מוגן עד לאישור הבקשה בפועל, ובכל זאת אם אתם רוצים כבר להתחיל בייצור המוצר מומלץ לציין על המוצר כי המוצר בתהליכי רישום, כדי להרתיע יזמים המתכוונים להעתיק את הפטנט. ומה אומר החוק בקשר לפטנט שעובד המציא במקום העבודה?

החוק אומר כי המצאה שהומצאה על ידי עובד במקום העבודה ובזמן העבודה והיא עוסקת בתחום העבודה, שייכת למעביד. אך מומלץ לקבוע מראש כי אם אין המעביד מתכוון להשתמש בפטנט לצורך מסחרי, הזכויות יישארו של העובד. מוצר המיוצר על בסיס פטנט שרשום ברשם הפטנט בישראל אסור למכור אותו ולא לייבא אותו לישראל, גם אם במקום הייצור של המוצר הוא לא רשום כפטנט. פטנט שרשום ברשות הפטנטים עובר בירושה ליורשי הממציא או מי שרכש את הזכויות.

כבעלי עסקים, לעיתים רבות יש לכם סוד מקצועי או פטנט בתחום העיסוק שלכם, מומלץ לבדוק אופציה של רישום ברשות הפטנטים, אולי זה יביא לכם רווחים נוספים מן הצד.