אובליגו – המדריך המקיף לבעלי עסקים

מי שפותח לראשונה עסק לא יודע מה זה אובליגו ולכן ברוב המקרים רואה החשבון או היועץ העסקי שלו, מסבירים לו נושא זה באופן מעמיק. מערכת היחסים עם סניף הבנק מבוססת על מסגרות האשראי שמעניק הבנק לעסק כדי שהוא יוכל לפעול באופן שוטף. זה כולל לדוגמה:

• הערך הכספי הכולל של ההלוואות שהעסק קיבל ועדיין לא השלים את החזרת הכספים כיוון שעוד לא הגיע מועד הפירעון שלהם. 
• סך המסגרת המנוצלת בחשבון עובר ושב של העסק, מול המסגרת שאושרה בפועל. 
• סך המסגרת המנוצלת בכל כרטיסי האשראי הבנקאיים של העסק, מול המסגרות שאושרו בפועל בכל אחד מהם.
• המחאות עתידיות שהעסק העביר לספקים ולנותני שירות על פי הערך הכללי שלהם.
• ערבויות בנקאיות שהעמיד הבנק לטובת גורמים שונים כמו ערבות לחברות קבלניות, ללקוחות שרכשו דירות, לקניונים ועוד על פי תחום העיסוק של החברה. באופן תיאורטי עלול להיות מצב שבו הבנק יצטרך לשלם בפועל כספים לכל הגורמים האלו ולכן יש לכך היערכות. 

מדובר בהתחייבויות בפועל ולא התחייבויות עתידיות של העסק כלפי הבנק הספציפי וזה לא כולל התחייבויות שקיימות לעסק לבנק אחר ולגורמים נוספים שהם חוץ בנקאיים.

בכל שנה יש בישראל הרבה מאד עסקים שהם משגשגים ומצליחים מאד, ויש גם עסקים שמצבם הפיננסי אינו יציב. זו הסיבה שהבנקים השונים מבצעים קביעת מסגרת אובליגו על פי כמה פרמטרים אשר לכל אחד מהם יש משקל מהותי בקביעה זו.

1. רמת ההכנסות הממוצעת החודשית או השנתית של עסק זה, על פי מאזן בוחן עדכני של השנה הנוכחית, דוחות רווח והפסד עדכניים, דוחות כספיים שהוגשו בשנים קודמות למס הכנסה, תוכנית עסקית וסך ההפקדות בפועל שבוצעו בחשבון הבנק. 
2. היסטורית האשראי של כל עסק, אם היו לו בעבר נפילות, כמו אי עמידה במחויבויות, בעייתיות שהצריכה החזר של המחאות ושל הוראות קבע וכו'.
3. אם על פי דוחות של BDI יש לעסק בעיות משפטיות ואחרות שעלולות לעלות לו בממון רב ולכן כל היציבות הפיננסית נמצאת בסכנה. 
4. הביטחונות שהעמידו בעלי העסק לבנק כבטוחה להחזר המחויבויות שלהם. 

לאחר שהבנק קבע את רמת האובליגו, בעלי העסק עושים כל שניתן כדי לעמוד בה. לכן מתבצעת בדיקה יום יומית של תזרים המזומנים ואם קיים חשש שתהיה סטיה ממסגרת האשראי, בעל העסק מבצע פעולות שונות כדי לא להגיע למצב זה ולקבל התראה מהבנק שתיצור מצב המצריך פתרון מידי.

יש כמה שיטות לפתור בעיה זו, כמו מתן הלוואה מגורם חוץ בנקאי, העברת כספים נזילים מחשבון בנק אחר של החברה לחשבון הבעייתי, או ניכיון המחאות שהתקבלו אך תאריך הפירעון שלהן הוא במועד עתידי. על ידי הפיכתן למזומן תוך תשלום ריבית ולאחר בדיקה מקיפה של הגורם המנכה שהוא הבנק או גורם חוץ בנקאי, והעברת הכספים לחשבון, משפרת את מצב מסגרת האשראי הבעיה של האובליגו נפתרת.

כאשר נציגי הבנק רואים שהעסק הגיע לרף העליון של האובליגו, הם מבצעים כמה מהלכים על פי דרגת החומרה של המקרה. בשלב ראשון הם משוחחים עם נציג העסק כדי להבין מתי ייכנסו כספים. אם מדובר בבעל עסק אמין שעומד תמיד במילה שלו, תיבחן אפשרות של מתן אשראי מוגדל לימים בודדים או קצת מעבר לכך. אך אם יש חששות שהכספים המובטחים לא ייכנסו בפועל, הבנק עלול להחזיר הוראות קבע, לא לכבד המחאות ולהחזיר אותם עקב העובדה שאין כיסוי מספיק בחשבון ולא לאפשר למנהל העסק למשוך כספים לא במטבע ישראלי ולא במטבע זר בעת נסיעה לחו"ל או עבור פעולות יבוא. 

המצבים האלו יוצרים סחרחרת רצינית בכל עסק והם עלולים גם לגרום לקריסתו. זו הסיבה שבעל העסק עושה כל שניתן כדי לעמוד בתוך מסגרת האובליגו שלו ומבצע כל מהלך עסקי בצורה מחושבת כדי לא להגיע למצבים המסוכנים האלה..

נציגי הבנק קובעים לכל עסק רמה מסוימת של obligo אך באופן טבעי בכל עסק הדברים משתנים בכל יום. לעיתים יש שיפור בתזרים המזומנים, ולעיתים יש בעייתיות עקב העובדה שלקוחות לא מעבירים כספים, או שיש צורך באשראי נוסף עבור מטרות מסוימות. כאשר מנהל העסק מבין שמסגרת האשראי אינה תואמת את הצורך העסקי האמיתי, הוא נפגש בדרך כלל עם נציגי הבנק ומבקש העלאה של רמת האובליגו.

אין מדובר בעניין של מה בכך ונציגי הבנק דורשים מידע מפורט הנשען על מסמכים ודוחות כספיים שונים כדי להבין את הצורך של העסק. יש מקרים שבהם הבנק יאפשר שינוי ברמת האובליגו על פי חלוקה ספציפית לסעיפים השונים ויש גם מקרים שנציגי הבנק חוששים מקריסה של העסק, ולכן לא מאפשרים את הגדלת הobligo. 

אם נציגי הבנק מחליטים להרחיב את מסגרת האשראי יוכנו המסמכים הנדרשים לשם כך ומורשה החתימה של החברה יחתום על כך תוך חתימה לעיתים גם על ערבות אישית או מתן בטחונות נוספים. אם לחלופין הבנק יאשר לגורם זה הלוואה בסכום מסוים, הדבר ישפיע על מסגרת האשראי הנוכחית והיא תקטן כדי לא ליצור סיכון פיננסי עבור הבנק על פי גובהה של ההלוואה שאושרה.

במקרים האלו מנהלי העסקים פונים בדרך כלל לגורמים חוץ בנקאיים כדי לקבל סיוע. היתרון הוא שההלוואה שיקבל הגורם העסקי מגורם שהוא לא הבנק, אינה נכללת במסגרת האשראי שלו. לכן הוא מקבל הלוואה ומעביר במקרים רבים את הכסף לבנק וכך יוצר שקט תעשייתי.

בישראל פועלים גורמים חוץ בנקאיים רבים אשר חלק מהם פועלים באופן מיטבי והוגן אך יש גם כאלה שעלולים ליצור בעיות ללקוחות עקב התנהלות כזו או אחרת. לכן לפני פניה לגורם חוץ בנקאי מומלץ לבדוק עליו פרטים מגורמים עסקיים אחרים ורק אם מסתבר שהכול תקין, לקדם את המהלכים הנדרשים.

שיטת האובליגו פועלת גם אצל ספקים. אם מדובר לדוגמה בסופרמרקט אשר מקבל בכל יום אספקה של מוצרי חלב, הספק קבע מראש את המסגרת המקסימלית של האשראי. ברגע שהלקוח הגיע לנקודה זו הוא לא יכול למשוך יותר סחורה, אלא אם הוא משלם את המחויבות הקודמת או מגדיל את מסגרת האשראי על ידי מתן ביטחונות מתאימים.

עסקים קמעונאיים עובדים מול כמה וכמה ספקים ואצל כל אחד מהם יש להם מסגרת אשראי התואמת את היקפי משיכת הסחורה החודשיים. לכן כל עסק מבצע ביקורת פנימית לאורך כל החודש כדי שלא יוצר מצב של עצירת האספקה ובעייתיות בהתנהלות השוטפת של עסק זה.